על מצב האוריינות בישראל -  לד"ר שוש ברוש-ויץ  
הספר נכתב על-ידי ד"ר שושן ברוש-ויץ מאוניברסיטת תל-אביב (כיום מרצה כ"מומחית זרה" באוניברסיטת פקין, בייג'ינג). הוא מתבסס על  מחקר ועל דו"ח שחובר ע"י ד"ר ברוש-ויץ בשנת 2005  עבור אונסק"ו, במסגרת "עשור האוריינות" (2010-2003). מטרת הספר להציג את "התמונה הגדולה": השורשים, התהליכים, הגורמים המשפיעים, ההשלכות, הבעיות והדרכים להתמודדות אתן. במחקר התייחסות רחבה למושג אוריינות ולתפיסות על אודות האוריינות בישראל ובעולם. הוא בודק את המצב במסגרות שונות: לאומית, בין-לאומית וסקטוריאלית (חילונית, דתית, וחרדית; יהודית וערבית; מגדרית וגילית, אזרחית וצבאית). למחקר מקורות רבים ומגוונים, החל בספרות מחקרית, דרך פרסומים ממשלתיים מגוונים ואתרים רלוונטיים, וכלה בסדרת ראיונות עם דמויות מפתח בתחום האוריינות. המתודולוגיה המשולשת של המחקר מכונה ע"י המחברת "איכותית, נטורליסטית והוליסטית". החוקרת המעורבת בתחום במשך שלושים שנה נקטה שתי פרספקטיבות מנוגדות - ביתית ומרוחקת - שגרמו לערעור הידע הקודם ולהיערכות אישית שונה.ממצאי המחקר מצביעים על הישגים ישראליים ייחודיים בתחום האוריינות בצד "כישלון מערכתי" בשני מישורים: הלאומי - אוריינות גבוהה יחסית באוכלוסיה היהודית לצד פערים באוכלוסיה הלא-יהודית, וכן פער בין תפיסות של מומחים לאוריינות לבין קובעי המדיניות והמטרות של החינוך הלשוני הממוסד; ובמישור הבין-לאומי - הישגים גבוהים יחסית לארצות השכנות, ועם זאת נמוכים במבחני הישג בין-לאומיים. בחינת המימצאים נעשית לאור ששת העקרונות של "הצלחה לכול" (EFA – Education For All) שנקבעו על ידי אונסק"ו בשנת 2000. מסקנת המחברת: בזירת האוריינות ישראל לכודה בין שתי פרדיגמות, המודרנית והפוסט- מודרנית, ובשוליים גם בפרדיגמה הפרה-מודרנית. הבנתן יכולה לשמש בסיס להתוויית כיווני פעולה  עתידיים.     (תקציר זה נכתב על בסיס פרק המבוא לספר, מצב האוריינות בישראל, שיצא לאור ב-2006 בהוצאת "רמות- אוניברסיטת תל-אביב". האחריות לתוכן התקציר - על העורך בלבד. את המבוא השלם ניתן לקרוא באתר הפורטל של מופ"ת בקישור המצורף: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3464&referer=%2fDefault.aspx%3f בהזדמנות זאת אנו מודים למר עמי סלנט, מנהל הפורטל של מופ"ת, על שיתוף הפעולה ועל הסיוע  במיקום פרק המבוא השלם באתר הפורטל. 
המערכת